שנת השמיטה

וַיִּקְרָא כ״ה:א׳-ז׳

א׳

¶ וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃

ב׳

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃

ג׳

שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃

ד׳

ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃

ה׳

את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃

ו׳

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃

ז׳

ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃