עולת בקר

וַיִּקְרָא א׳:ג׳-ט׳

ג׳

אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה׃

ד׳

וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו׃

ה׳

ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד׃

ו׳

והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה׃

ז׳

ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש׃

ח׳

וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח׃

ט׳

וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה׃