יְשַׁעְיָהוּ נ״ז:ט׳-י״ב

ט׳

ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול׃

י׳

ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית׃

י״א

ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃

י״ב

אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך׃