יְחֶזְקֵאל ל״ב:א׳-ז׳

א׳

¶ ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

ב׳

בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם׃

ג׳

כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי׃

ד׳

ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ׃

ה׳

ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך׃

ו׳

והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך׃

ז׳

וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו׃