הנביא מפנים את הדבר

א׳

¶ ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל׃

ב׳

ואפתח את פי ויאכלני את המגלה הזאת׃

ג׳

ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק׃

ד׳

ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃

ה׳

כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל׃

ו׳

לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך׃

ז׳

ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה׃

ח׳

הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם׃

ט׳

כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה׃

י׳

ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע׃

י״א

ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם ישמעו ואם יחדלו׃