יְחֶזְקֵאל כ״ב:א׳-ה׳

א׳

¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

ב׳

ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה׃

ג׳

ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃

ד׳

בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות׃

ה׳

הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה׃