שְׁמֹות ט׳:א׳-ו׳

א׳

¶ ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃

ב׳

כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃

ג׳

הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃

ד׳

והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר׃

ה׳

וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃

ו׳

ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃