דָּנִיֵּאל ב׳:א׳-ד׳

א׳

¶ ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו׃

ב׳

ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך׃

ג׳

ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום׃

ד׳

וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך ופשרא נחוא׃