מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים כ׳:כ״ב-כ״ה

כ״ב

ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃

כ״ג

אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי׃

כ״ד

אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם׃

כ״ה

ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני׃