וַיִּקְרָא י״ג:מ׳-מ״ד

מ׳

ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא׃

מ״א

ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא׃

מ״ב

וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו׃

מ״ג

וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר׃

מ״ד

איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו׃