וַיִּקְרָא א׳:ג׳-ה׳

ג׳

אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה׃

ד׳

וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו׃

ה׳

ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד׃